אתגר המלתעות

מאת עומרי חצור חזרה

אתמול נערך הגמר של תחרות הגלים הגבוהים בJAWS  שבהוואי, באי הקסום מאווי שתמיד יהיה חלק משמעותי מהחיים שלי אחרי החוויות שעברתי בו. הגל ב JAWS הוא אחד הגלים הכבדים בעולם והסיבה לכך קשורה למרחק הנשיבה הגדול שמאפשר לסוואלים שמגיעים להוואי שנמצאת באמצע האוקינוס השקט להתפתח ולהגיע לגבהיים כאלה. הגל קיבל את השם בגלל השינים שיש לפייס של הגל שנראות בדיוק כמו מלתעות הכריש רגע לפני שהוא נשבר על הריף, מה שהופך את הכניסה לגל לכל כך מסובכת. לפני שנת 2001 אף אחד לא נכנס לגל הזה בחתירה, עד שהאוסטרלי כריס ברטיש נכנס לגלוש שם תפסו את הגלים רק באמצעות אופנועי ים בטכניקה שפיתחו ביחד לריד המילטון, דייב קאלמה, באזי קורבקס ודרק דורנר שביום שבו גלשתי שם תפקד על תקן המלאך השומר שלי והציל אותי אחרי שנקרא לי הליש.

בפעם הראשונה שהייתי בהוואי לא היו סוואלים גבוהים שהספיקו כדי שגאוז ישבר, זה היה בסוף הקיץ והחלום שלי לראות את הגל הזה הוגשם רק בפעם השניה שהגעתי לאי אז שמעתי, הרגשתי וראיתי את הקסם הזה נשבר מול העינים. זה היה ב 6 לדצמבר 2015 אז נערכה התחרות הראשונה ב JAWS, הלכנו לשם כדי לראות את המאורע דרך שבילים ארוכים של טבע ולאורך כל הדרך שמענו את פצצות המים נשברות מבלי לראות מים. התחרות הראשונה היתה היסטוריה ואת המילה הזאת אפשר להגיד בקלות על כל תחרות שנערכה שם מאז בתנאים שגורמים לכולם לתהות עד לאיפה אפשר למתוח את הגוף האנושי.

השנה קרה בדיוק אותו דבר כשהגולשים הטובים בעולם הגיעו לאתגר המלתעות, לפי התחזית הוחלט להריץ את המקצה הראשון ביום שישי ומהרגע שההחלטה נפלה גולשי הסבב התחילו לזרום לאי כדי להכין את האקדחים. התחרות התחילה בשישי ונגמרה אתמול, היא היתה עמוסת אקשן בגלל המתחרים הצ'ארג'רים מהמקצים הראשונים ועד לגמר. בחצי הראשון התחרו שני אלופי עולם בגלים גבוהים לשעבר, מקאו רוטמן וגרג לונג ביחד עם בילי קמפר שכבר ניצח את התחרות פעמים ואליהם הצטרפו מארק היילי, דאנילו קואטו וקריסטיאן מורלו. במונחים של מאוווי התנאים היו גלאסיים אבל גלאסי במאווי בירת גלישת הרוח והקייט זה עדין גאסטי. המקצה היה קשוח והיה קשה לעלות על הקצב הנכון במחלת הבוקר ממנה סבלה השבירה, גלשנים קפצו בכל באטאם טארן והצינורות לא כל כך זרמו עם רצונות המתחרים, לונג, רוטמן וקמפר לא יצאו מצינורות ענקיים במקצה אבל כן מצאו את הגלים הגבוהים שהעבירו אותם לגמר.

בחצי השני דברים נראו קצת אחרת כשהמחלה נעלמה והשאירה אחריה גלים ענקיים וקסומים, המקצה התחיל עם צינור ענק של מוביל הסבב הנוכחי קאי לני ודקה אחרי האוסטרלי ריאן היפווד נכנס ויצא מצינור עוד יותר גדול שהעניק לו את ה 10 הראשון של התחרות. בשלב הזה איאן וואלש המקומי נכנס לענינים ואם השופטים יכלו לתת לגל שתפס ציון גבוה יותר מ 10 זה היה קורה אבל למרות שלגובה הגלים בתחרות הזאת אין גבול לתוצאות יש, הוא קיבל את ה 10 השני עבור אחד הצינורות המרשימים ביותר שיצא לי לראות ב JAWS. אלבי לייר וגימי מיטשל תפסו גם הם גלים שקיבלו ציונים טובים שרק המחישו כמה התנאים השתפרו מהחצי הראשון, מהמקצה הזה עלו לגמר ריאן היפווד, קאי לני ואיאן וולש.

בגמר התנאים קצת נרגעו והיה קשה יותר למצוא צינורות טובים, קמפר הכריז על כוונותיו לזכות בתחרות בפעם השלישית כבר בתחילת התחרות כשנכנס לצינור שסגר עליו, רוטמן הגיב ישר אחרי עם כניסה לצינור סגור וגדול יותר מזה של קמפר שכיבס וסובב אותו לכל כיוון אפשרי. קאי לני חיפש גלים בחלק הפנימי של השבירה אבל האסטרטגיה הזאת לא עבדה כמה שרצה כשנתקע באזור הפגיעה אחרי שתפס גל שהכניס אותו ללופ סגור של גלים שנשברו לו על הראש בסט הכי גבוה של התחרות. בשלב הזה גם קמפר סבל מוויפאט רציני אבל את כולם ניצח היפווד שנשבר עם גל שאילץ אותו לצאת מהתחרות. למרות שלגמר לא היה את אותו קצב של חצי הגמר השני רמת האינטנסיביות היתה דומה, זה היה מרוץ סוסים שנמשך עד הסוף כשלכל מי שנשאר במים עד הסוף היתה אפשרות לנצח. בסופו של דבר וואלש שהתחיל את המקצה די חלש נכנס לקצב הנכון לקראת סוף המקצה כשתפס שתי גלים ענקיים אחד אחרי השני השקפיצו אותו להובלה, הוא גלש ברכות על הגלים הקשים לא משנה עד כמה מאוחר הכניסה שלו לגל היתה ותמיד נראה מוכן לפעולה, בסופו של דבר זה גם מה שנתן לו את הניצחון. אל המקום השני הגיע בלי קמפר שהוכיח לכולם שב JAWS הוא מרגיש בבית ואל המקום השלישי הגיע מקאו רוטמן, רביעי סיים קאי לני ואחריו גרג לונג וריאן היפווד שכאמור נאלץ לצאת לחוף במהלך המקצה. עוד תחרות מטורפת הגיע לסיומה ועוד אבן דרך ציונה בסבב גלישת הגלים הגבוהים כשאחרי התחרות השניה קאי לני מוביל את הסבב כשבילי קמפר אחריו במקום השני ואיאן וולש בשלישי אחרי הניצחון המרשים בחוף הביתי שלו.

 

 

 

 

 

האם את/ה מעל גיל 18?