חוות הגלישה של קלי

מאת עומרי חצור חזרה

ב 19 בספטמבר 2017 התקימה תחרות הניסוי הראשונה וההיסטורית ב"סרף ראנץ" של קלי סלייטר     שמסמלת מבחינתי את הרגע שבו הגלישה פרצה את גבולות המיינסטרים, הרחיבה אותם ויצרה תחום חדש וקצת אפרורי שבו ככל הנראה הספונסרים יצטרכו לכתוב צקים גדולים יותר.

האיש עם הקרחת ומאות הגביעים בארון קנה לפני כמה שנים טכנולוגיה שהייתה אז בחיתולים במטרה לפתח את הגל הלא טבעי הטוב ביותר בעולם. באותו זמן קמו עוד כמה מתחרים וכמה פארקים ברחבי העולם כבר ידעו להציע גלים מלאכותיים אבל אז, לקראת סוף 2015 הרשת ראתה לראשונה את הגל של קלי בגרסה הראשונית שלו. מאז ועד היום המהנדסים ואנשי הצוות של קלי עבדו קשה כדי לייצר את הגרסה השנייה שבשונה מהקודמת הכניסו בה סקשנים שונים שיוצרים גל יותר ורסטילי ומענין.

אחת הבעיות הגדולות בעולם הגלישה התחרותי קשורה לגלים עצמם כי למרות שאפשר לחזות אותם עד לרמה מסוימת אי אפשר לייצר אותם כשהטבע מחליט שהיום לא בא לו. זה מקשה על החיים של מארגני התחרות שצריכים להחליט מתי מתחרים בעולם שבו בלתי אפשרי להגיע להחלטה שמתאימה לכולם ומעבר לזה השופטים צריכים לנקד גולשים בגלים משתנים כי הרי ידוע שאף גל שנשבר בים לא דומה לגל שאחריו. זה מייצר המון דעות ופרשנויות. הפערים האלו, הם שיוצרים בסופו של דבר את ההבדל המהותי בין עולם הגלישה לעולם הגולף, ההוקי או הפוטבול כשמה שמבדיל את הגלישה התחרותית מכל השאר הוא שמגרש המשחקים זז ומשתנה כל הזמן.

אבל אז הגיע קלי ושינה את חוקי המשחק, באיזה שהוא מקום אני גם חושב שהוא ידע שהם הולכים להשתנות. אולי מקור פנימי מבפנים או מבחוץ רמז לו ואולי כל השנים בסבב, עם כל האנשים שהכיר, החברויות שפיתח והניסיון שרכש עזרו לו להבין שענף גלישת הגלים יכנס לאולימפיאדה כבר בטוקיו 2020, ואיזה דרך טובה יותר יש לשפוט תחרות גלישה מאשר בבריכה שבה התנאים שמהונדסים קבועים ולא יכולים לעורר מחלוקות, הזויות או נכונות ככל שיהיו.

מהיום שבו הגל המלאכותי הראשון נשבר הרבה מקצוענים ושמות חמים מעולם הגלישה הגיעו לחווה ורקדו לפי צלילי הכינור או אם תרצו הצינור של קלי ובכל פעם שעוד סרטון משם עלה לרשת שאלתי את עצמי מתי ה WSL והבריכה של קלי יפגשו פנים מול פנים וישלימו עם העובדה שהם צריכים לעבוד ביחד. לצד אחד יש את הפלטפורמה, השדרנים הצלמים ואת כל הגולשים הטובים ביותר בעולם חתומים תחת חוזה ובצד השני, נשבר לו גל מושלם שרק מחכה להיחתך. קלי חיכה לרגע הנכון הפעיל את הקשרים הנכונים ורגע אחרי שהתחרות בטרסלס נגמרה הודיע על תחרות הניסוי הראשונה בחווה. 10 גולשים ו 8 גולשות הוזמנו לתחרות ולראשונה התחרו בפורמט שונה, הפעם במקום שעון שמדד את הזמן לאחור לכל מתחרה הוקצבו מספר גלים שנשברו לשתי הצדדים ועליהם הם נוקדו במקצים של אחד על אחד.

המון בירוקרטיה, משחקי אגו ומשיכה בחוטים התרחשו בימים שלפני תחרות הניסוי וגם אחריה כשקברניטי ה WSL נאלצו לקבל כגזרה משמים את העובדה שהתחרות לא תועבר בשידור ישיר. בנוסף אף כלי תקשורת לא הוכנס (לפחות לא באופן רשמי) לתחומי החווה בזמן התחרות ורק מעט מהנעשה שם זלג דרך האינסטגרם והפיסבוק, בדיוק מה שקלי רצה. עיתונים חשובים כמו הניו יורק טיימס בשילוב עם כל מגזין גלישה אפשרי שמחזיק מעצמו סיקרו את התחרות מה שעוד יותר העצים את הבאז סביב הסרטון שיצא יום למחרת, לקלי הפצוע נשאר רק לחייך ולספור את הימים עד שיוכל לחזור ולדרוך שוב על הרגל הפצועה כדי להתאמן על הגל המושלם ולנו נשאר לפנטז על היום שבו הוועד האולימפי בישראל יקנה מתקן שכזה ובינתים, עד שנצליח להבין את ההשלכות האמיתיות של התחרות הזאת ומה כל זה אומר על הסבב של 2018 תלחצו פליי כדי להבין קצת יותר מה באמת קרה בחוות הגלישה של קלי.

Mick Fanning of Australia surfing at the Future Classic in Lemoore, CA, USA

Gabriel Medina of Brazil, Filipe Toledo, of Brazil, Stephanie Gilmore of Australia, and Carrissa Moore of Hawaii are the Finalists at the Future Classic in Lemoore, CA, USA

John Florence of Hawaii surfing at the Future Classic in Lemoore, CA, USA

Filipe Toledo of Brazil surfing at the Future Classic in Lemoore, CA, USA

World Champions Shaun Tomson of South Africa and Kelly Slater of the USA talking at the Future Classic in Lemoore, CA, USA

 

 

האם את/ה מעל גיל 18?