לא הפעם הראשונה ולא האחרונה

מאת לי קום חזרה

חודש ינואר ויש לי שבועיים חופש, חשבתי לאן לטוס לטיול גלישה. ידעתי שאני רוצה לנסוע לאזור המועדף עליי בעולם, מרכז אמריקה. ההתלבטות הייתה האם לטוס למקום חדש? פנמה, אולי ניקרגואה או אל סלבדור, מקומות שעדיין לא הייתי ואני מאוד רוצה להיות, או למקום מוכר שאני כבר יודעת שאני אוהבת. בסוף מצאתי את עצמי בקוסטה ריקה, בפעם החמישית. אמנם לא זכיתי לבקר במקום חדש, אבל חזרתי למקום מוכר ואהוב שבשבילי הכיף בו מובטח. אני כבר יודעת שהמקום מדהים מכל הבחינות. האווירה, האנשים, האוכל וכמובן הגלישה. עכשיו אני נמצאת פה בסנטה תרזה ואני מאוד מרוצה מההחלטה.

הדרך לקוסטה ריקה הייתה מסע בפני עצמו, טסתי דרך ניו יורק לסן חוזה, העיר בירה, ומשם לקחתי עוד טיסת פנים במטוס קטן של עד 10 אנשים. הטיסה הזו מעט מפחידה כי המטוס ממש קטן אבל היא מקצרת את הדרך משמעותית. זו טיסה של 25 דקות לעומת נסיעה של 5-6 שעות. המטוס הקטן נוחת בטמבור ומשם יש עוד נסיעה קצרה של 40 דקות ליעד הסופי – סנטה תרזה. הדרך ארוכה אבל הסבלנות משתלמת.

 

 

פעם ראשונה שטסתי לטיול גלישה בלי גלשן. רציתי להתחדש בגלשן שיתאים לי לגלים במקום. חבר מקומי המליץ לי על חנות שנקראת Kina Surf Shop , נסענו ישר לשם ובחרנו לי גלשן חדש של JS מדגם ה- Black Box 2 שמסתבר שזה גלשן מאוד פופולארי באזור והרבה אנשים גולשים עליו בסנטה.
לקנות גלשן חדש זה תמיד כיף וזה הכניס אותי מיד לטירוף של הגלישה, שגם ככה הגעתי לפה בסוג של רעב לגלים של קוסטה ריקה. זה לוקח כמה ימים להתאפס אחרי הנסיעה, להתרגל לטמפרטורות הגבוהות ולגלים של האוקיינוס. אחרי מספר ימים שמתאקלמים ונכנסים לקצב של המקום, החגיגות מתחילות.

 

 

מתחילים את היום עם קוקוס לפני הסשן בוקר בחוף ה, La Lora יוצאים מהמים סחוטים, עייפים אך מרוצים ובעיקר רעבים. המקום הכי מפנק להגיע אליו לאכול אחרי סשן בוקר נקרא The Bakery ויש שם כל מה שבן אדם רעב אחרי סשן (או כל בן אדם רעב) יכול לחלום עליו. אחרי הארוחה מעקלים את האוכל במשך שעתיים שלוש ויוצאים לסשן ערב שקיעה. לאחר שמסיימים את היום המפרך מחליטים מה אוכלים לארוחת ערב, יש פה הכל, מאוכל מקומי ועד אוכל אסיאתי, איטלקי, המבורגר ובשרים… המסעדה שהיא הבחירה שלי לטיול נקראת Nami אם רוצים להתפנק על סושי ודגים טריים. גם מבחינת חיי לילה יש מה לעשות בסנטה, יש ליינים של מסיבות 3-4 פעמים בשבוע… את הגולשים שבאו לתת כמות סשנים מקסימלית זה פחות מעניין, למרות שיש מסיבות שאסור לפספס.. אם יש ימים שתחזית הגלים לבוקר לא מדהימה, אפשר להתארגן על יציאה עד אור הבוקר.

 

 

אני מדברת ברבים כי הכל קורה ביחד. יש כאן מלא חברים מהארץ, גולשים שכבר הכרתי או שנפגשנו כאן, ואת החברים שגרים כאן שהכרתי מפעמים קודמות. אם אנחנו לא במים או בחוף, נהיה ב  Cabinas Playa. הקאבינס זה ההוסטל עם האווירה הכי טובה בכפר. יש שם בריכה, שולחן ביליארד, מקרן (עם סרטי גלישה לרוב או כל דבר אחר שרוצים) ואזור ישיבה גדול עם ספות רחבות וכריות שלפעמים זה כל מה שצריך. רוב החברה ישנים בקאבינס והשאר מגיעים לישיבות לפני הסשן, למנוחה בין הסשנים ולישיבות עם חברים בערב. הוא ממוקם בדיוק מול החוף עם הגלים הכי טובים ה La Lora . ההוסטל שייך לאיליי טל, ישראלי שגר בקוסטה ריקה רוב חייו, מה שהופך אותו לסוג של מקומי. יחד עם איליי מנהל את ההוסטל ניר אזולאי במהלך השנה האחרונה.

התלבשתי על ניר לכמה שאלות:

כולם כל כך נהנים פה… תספר לי מה הדבר שאתה הכי אוהב בלייף סטייל שאתה חי כרגע?
"אני אוהב לחיות כאן. נהנה לפגוש אנשים חדשים, לגלוש כל יום ויחד עם זה לשלב את העבודה.
זו תקופה מעניינת"
מה החודש הכי חזק בשנה, ההוסטל תמיד מלא? מי הקהל העיקרי?
"ההוסטל תמיד מלא במהלך העונה, אבל אנחנו עובדים מאוד קשה בשביל שהמקום יצליח. העונה היבשה מתחילה בנובמבר ונמשכת עד מאי, החודש הכי חזק בשנה הוא ינואר. חוץ מישראלים מגיעים אלינו גם המון ארגנטינאים ואמריקאים."

 

 

העלויות של הטיול הן גבוהות יחסית, אבל הכל תלוי בסגנון החיים שבוחרים לחיות במהלך השהות. מבחינת אוכל בחוץ, ארוחה טובה ממוצעת תעלה בין $ 15-30 לאדם. מבחינת לינה, חדר פרטי ממוצע עם מטבח ומרפסת יעלה בסביבות ה- 70-100$ ללילה, חדר שיכול להתאים ל- 1 עד 3 אנשים. חדרים פרטיים קצת יותר מפוארים יעלו בסביבות ה- 150-250$ ללילה אבל חדר כזה יכול להתאים גם ל-4 אנשים כך שזה יכול לצאת משתלם. אם באים לחודש ומעלה, אפשר לשכור דירת חדר יפה בסביבות ה-1000$ לחודש. כמובן שיש גם חדרים לא פרטיים במחירים נמוכים משמעותית, כמו כן אם תלכו לקיצון השני יש וילות מדהימות ביופיין להשכרה שיכולות להתאים ל-6 אנשים והמחירים בהן נעים בין 400-1000$ ללילה. כל מקומות הלינה הם בסגנון מלון דירות או בוטיק, לא תמצאו פה מלונות ענק. מבחינת תזוזה, אפשר להתנייד עם טרקטורון או רכב שיעלו בין 50-100$ ליום או עם אופנוע ואופניים. את רוב המרחקים אפשר לעשות גם ברגל אבל פשוט חם ולא נעים. לי אין כלי תחבורה הפעם והשתמשתי הרבה במוניות, שזה פתרון ממש נח וקל. כל נסיעה שהיא בתוך הכפר, לא משנה לאן, עולה בסביבות ה-5$.

שמתי לב שאני לא היחידה שחוזרת לכאן פעם אחר פעם. רוב האנשים שיצא לי לדבר איתם שנמצאים כאן בסנטה תרזה, הם תיירים חוזרים. אנשים מתאהבים במקום הזה, זה מה שקורה. הרבה אנשים חוזרים לפה בגלל הגלישה, פגשתי בחורה שהגיעה לכאן בעקבות היוגה, חלק מגיעים לכאן כל עונה לתקופה מסויימת ופגשתי גם המון אנשים שהחליטו להפוך מתיירים לדיירים קבועים. כל אחד והסיפור שלו, מה שבטוח, שיש מכלול של דברים במקום הזה שמתחברים ביחד וגורמים לאנשים לרצות להיות בו. אני בהחלט אשוב בקרוב, ובינתיים PURA VIDA.

האם את/ה מעל גיל 18?