משני מפעלים מקומיים לעשרות מותגים בינלאומיים

מאת לי קום חזרה

תעשיית הגלשנים בישראל עברה שינוי קיצוני בעשור האחרון.

סצנת הגלישה בארץ גדלה ועל מנת לעמוד בקצב הביקוש שהלך וגדל, תעשיית הגלשנים התפתחה בהתאם. כיום כשאנחנו צריכים גלשן חדש כל האופציות פתוחות בפנינו, משייפרים מקומיים ועד שייפרים בינלאומיים וברנדים מפורסמים מחו״ל. הכל נמצא כאן בהישג יד, לעומת תחילת שנות ה-2000 כשהסצנה רק התחילה לצמוח והמבחר היה מאוד מצומצם.

שני המפעלים הדומיננטיים ביותר אשר היו זמינים עבור הגולשים היו אינטרסרף ומוסה, שייפרים מקומיים שמייצרים גלשנים תוצרת הארץ. בים הייתם רואים בעיקר אנשים עם גלשן או של מוסה שנקראים היום ״אולטרה וויב״ וממוקמים בהרצליה פיתוח או של אינטרסרף שממוקמים בדרום תל אביב. בהמשך קם השייפר חני שנכנס יפה לשוק ומפעלו ממוקם ביפו. עד היום המפעלים קיימים, עובדים ומייצרים גלשנים, ובמקביל מיבאים גלשנים מחו"ל כי אי אפשר להמנע מהעובדה שגלשנים ביבוא הפכו למוצר מבוקש בקרב הגולשים הישראלים. המפעלים שהיו כאן מתחילת הדרך, היום כבר ממש לא לבד, ומתחרים בשורה רחבה של יבואנים ושייפרים חדשים.

מאז ועד היום, היצע הגלשנים בישראל זינק והשוק גדל בצורה משמעותית. כיום יש בארץ מבחר גדול מאוד של גלשנים מכל הסוגים והגדלים וכשתבואו לים כבר לא תראו רק מוסה או אינטרסרף תראו בעיקר גלשנים תוצרת חוץ. ויהיה לכם קשה להבדיל או לזהות כי יש כל כך הרבה ברנדים ושייפרים שונים.

רשתות, יבואנים ושייפרים שבולטים בשוק של היום הינם רשת בורדר ליין, שם תוכלו לבחור גלשן מתוך מגוון רחב מאוד של ברנדים בינלאומיים כמו אל מאריק, ראסטי, לוסט, צ׳ילי ועוד…

שייפר מקומי ובולט הוא דודו ביטון גלשני ״סידני״ אשר מיוצרים אצלו בחצר האחורית ממש ליד חוף סידני אלי בנוף ים. בחנות של ׳קוק׳ בתל אביב תמצאו גלשני ׳סיימון׳ ׳סטמפס׳ ועוד… הנעשים בהזמנה אישית על ידי שייפרים מנוסים ומצליחים מקליפורניה.

וב'קליניקה' של ׳דוקטור סרף׳ בכיכר אתרים בתל אביב ניתן למצוא שורטים, פישים, לונגבורדים ופאן בורדים מתוך מגוון של מותגים בינלאומייים, מהשייפר המפורסם מקליפורניה ׳קורדל׳ ועד מוריס קול, דוק, ראסל, טיילר וורן, טאקאימה, היידן שייפס ועוד… מה שבטוח, שסטייל לא חסר שם… בקליניקה יודעים להתאים את הגלשן הנכון עבורכם אם זה מהמדף או בהזמנה אישית.

 ארתור רשקובן הוא הבעלים של ה׳קליניקה׳, תפסתי את הדוקטור למספר שאלות:
מתי הבנת שיש מקום בשוק לגלשנים בינלאומיים?

אני משחק משחקים שונים בתחום הזה כל חיי. מי שזיהו את זה באמת היו גיא זיתוני, אורן וייס ואיילון וסדיאס שהביאו לראשונה את אל מאריק לארץ בערך בתחילת המילניום. כולם צחקו ואמרו, "מה אתם מטורפים? מי ישלם 3000 שקלים לגלשן מחו"ל" היום המציאות היא כבר 4000 ש"ח וצפונה לגלשנים מחו"ל וזה נטו ענין פסיכולוגי. אז לא אגיד שהבנתי משהו ברמה הזו רק רציתי להעמיק את הידע של אנשים וההבנה של הציוד שהם קונים וזה בעזרת עבודה מאוד קרובה לשייפרים מחול שאת חלקם אני מכיר.

איך בחרת את השייפרים איתם רצית לעבוד ולייבא?

התחלתי עם קורדל מילר שהוא שייפר ומקצוען לשעבר שאני גולש על גלשנים שלו כבר בערך 20 שנים. במקביל עשיתי פרויקט מיוחד עם אינטר סרף והבאנו גלשן שנקרא היפטו קריפטו של היידן שייפס שתפס בין לילה, זה היה בדיוק לפני 5 שנים. החלום היה ליצור לאט לאט תפריט של שייפרים שמתאימים לכל גולש לפי טעם, ידע, סגנון והעדפות אישיות. כאשר הם משלימים אחד את השני ולאו דווקא מתחרים מבחינת השייפים, כך שכל שייפר יקבל את הבמה שלו באופן מושלם,
אני לא רואה טעם בלהביא כמות של שייפרים שעושים את אותו הדבר. בנוסף אני נותן במה ליבואנים אחרים כמו טימי פאטרסון ופייזל למי שמוצא ענין בדבר (והבחלט יש). קטגוריות:

אולד סקול ואומנות – Jeff Doc lausch

היי פרפורמנס – Cordell miller

טכנולוגיה חדשה – hayden shapes

בוטיק  – tyler warren

מיד ריינג' ולונגבורדים – Donald takayma, Tyler warren, Russell שנחשב לחוד החנית של הלונגבורדים בעולם

שייפים קיצונים  maurice cole שנחשב לאחד המהפכנים בתחום הגלישה התחרותית מחצי מטר עד 30 מטר

לאט לאט יצרתי תפריט מגוון של גלשנים שכל גולש יכול למצוא את עצמו וכמובן שם דגש על הקסטומיזציה בין אם זה גלשן מהמלאי או הזמנה מול השייפר במיוחד לבן אדם. כל זה תוך כדי התחשבות בהרגלים של הגולש, התנאים בהם הוא גולש, משקל, כושר, רמת גלישה וגיל.

דיברנו על איך השוק נראה לפני עשור, איפה אתה רואה את סצנת הגלישה ותעשיית הגלשנים בישראל בעוד כעשור?

שאלה טובה, הרבה שייפרים שכונתיים בעיקר. ובריכות גלים מצד שני, נראה שזה קורה כבר עכשיו ויהפוך לחלק מהמציאות שלנו.

ברמת סצינת הגלישה, אני רואה שיפור ניכר ברמת הגולשים הבסיסית בגלל שיש היום הרבה יותר הסברה במדיה, אז אנשים לומדים לעשות דברים נכון יותר. בדור שלנו אפשר היה רק לראות את הגולשים המקומיים ולקבל כמה סרטי וידיאו שמאוד רחוקים מהמציאות שלנו. מלדיבים לא היה בתפריט והיום ילד שמתחיל לגלוש בגיל 12 בבר מצוה כבר טועם גל ברמה עולמית. בקיצור, המודעות מביאה לרמת גלישה גבוהה יותר. מקווה שזה יביא גם לרמת אדיבות גבוהה יותר במים אבל קשה ליישם שהחופים מתמלאים בגולשים ויש מלא אגרסיה שצריכה להתפרק, לפעמים זה בורח למקום הלא נכון.

טיפים לאנשים שמתלבטים איך לבחור גלשן?

טיפ אחד, תתייחסו לתנאים שאתם גולשים בהם, אל תיפלו לפח של הגלשנים של המקצוענים, הסבב, וסרטי הגלישה שאתם רואים. כי רוב הזמן הם גולשים בגלים טובים יותר והם ברמת גלישה וכושר פי כמה מהגולש הממוצע! לדעתי חוף הבית ומה שהוא מציע מכתיב את מבנה הגלשן, כמובן שיש עוד פרמטרים אבל את זה אגלה לכם בקליניקה…

האם את/ה מעל גיל 18?