פורטוגל ב-21 יום

מאת לי "לולו" קום חזרה

התרגשות שיא. פעם ראשונה בפורטוגל. יעד חדש. הרבה זמן לא הגעתי ליעד גלישה חדש כי זה ממש קל לחזור שוב ושוב למקומות המוכרים והאהובים. הפעם השתכנעתי לטוס לפורטוגל עם כמה חברים, בסוף הטיול אדע אם זו הייתה החלטה טובה.

התחלנו בסופ״ש בעיר ליסבון (Lisbon). למרות שהעיר מוקפת במלא גלים והמון עיירות גלישה, רצינו להקדיש כמה ימים לעיר היפה הזאת, אחרי זה יש עוד טיול גלישה שלם. הסתובבנו במקומות המוכרים של העיר, באירו אלטו ובלם. זו עיר אירופאית לכל דבר, מלאה באתרים היסטוריים, מוזיאונים, שופינג ואוכל טוב – בעיקר אוכל מהים. מה שמיוחד בה שהיא שוכנת לצד נהר, אז יש הרגשה של עיר על המים, עם שקיעות יפות ואווירה של חופש. יש המון ברים חיצוניים עם ישיבה בחוץ שמיועדים לדרינק בשקיעה, כמעט כמו תל אביב אבל עם טוויסט אירופאי. מסעדה שאהבנו בבאירו אלטו- סי מי (Sea Me), מסעדה שאהבנו בבלם- אדגה דה בלם (Adega De Belem) מי שאוהב מאכלי ים האוקטופוס רייס מצוין.

 

Lisbon

 

לאחר שקיבלנו טעימה מהעיר בירה, התחלנו בטיול גלישה. לקחנו רכב מהעיר ונסענו 45 דקות למקום שנקרא גואינצ'ו בעיירת קסקאייס (Guincho, Cascais). זו עיירה מוכרת בפורטוגל שכן מידי שנה מתקיימת שם תחרות שהיא חלק מהסבב המקצועי לנשים. לגואינצ'ו יש רצועת חוף ענקית וזה גל ביץ ברייק. יש שני פיקים עיקריים, אחד בצד שמאל ואחד בצד ימין. אם הולכים עוד שמאלה ועוברים את המלון הצהוב (שיש בו מסעדת משלן שמשקיפה על כל הפיק) (Hotel Fortaleza Do Guincho), יש עוד פיק שהוא בדרך כלל פחות עמוס. כשאנחנו היינו שם הים היה גבוה שלא התאים לנו, ובגלל שזה ביץ' ברייק פתוח אין לאן לברוח. נסענו משם 35 דקות לחוף שנקרא קרקבלוס (Carcavelos) ותפסנו ים כיפי. אומנם היה נמוך, רק 30-40 ס״מ אבל מסודר ומאוד מהנה. קרקבלוס הוא ביץ ברייק המשתרע על רצועת חוף ארוכה מאוד עם כמה וכמה פיקים שעובדים, מצד שמאל שלו יש טירה יפה והיסטורית שהינה הסמל של המקום.

 

Carcavelos

 

האוכל בקסקאייס מעולה, יש שם את איזור המרינה התיירותי ובו המון מסעדות של תיירים בסגנון דומה לליסבון. זה נחמד, אבל מצאנו שתי מסעדות מחוץ לאיזור התיירותי, שרק בשבילן היינו חוזרים שוב לקסקאייס. אחת מסעדה איטלקית ביתית ועתיקה שממוקמת בתוך תחנת דלק, המיקום נשמע לא מבטיח במיוחד אבל ברגע שנכנסים למסעדה אפשר להבין שאין קשר בין המיקום לאיכות האוכל. הכל היה מדהים וטעים ב (Gigino & Gigetto) מסעדה שניה היתה מסעדת סושי שנקראת ווי סושי (We Sushi) וזו פשוט היתה חוויה מדהימה, הזמנו קומבינציה עם הכל מהכל ואפילו קיבלנו סושי עם תותים.

מקסקאייס עשינו מעבר חד ללאגוס (Lagos) שבדרום המדינה. נסיעה של 3.5 שעות (3 שעות מליסבון). יש שם מרינה יפה, איזור תיירותי ומלא חופים מדהימים שאינם חופי גלישה. כדי לגלוש נסענו 35 דקות צפונה לאיזורים קצת יותר פתוחים ומצאנו אחלה גלים בחוף שנקרא אריפאנה (Arrifana). החוף עצמו מהמם, עם צוקים וסלעים יפים בצדדים. זה ביץ ברייק והיו לנו גלים די נמוכים אבל ארוכים ויפים. החיסרון הבולט היה כמויות הגולשים בפיק, בעיקר המון גולשים מתחילים עם גלשני לימוד.

 

Lagos

 

מלאגוס עברנו לעיירת הגלישה הכי מוכרת בפורטוגל, או לפחות בקרב הישראלים. כי 10 ימים לא שמענו עברית ופתאום כולם מסביבנו מדברים את השפה. הלא היא העיירה אריסיירה (Ericeira).

הגל הכי מבוקש באיזור נקרא ריביירה, זה פוינט ימינה שנשבר על קרקע סלעית. קראנו לו החוף הדרומי של פורטוגל כי הוא מזכיר את הדרומי בארץ, מפוצץ גולשים, גלים טובים תמיד וחוף יפה בחוץ. בחוף יש מסעדה וכמה חנויות להשכרת גלשנים וללימוד גלישה. ב24 לספטמבר מתקיימת בחוף תחרות של 3 ימים של WSL עבור סבב ה-QS ראינו את ההכנות לקראת האירוע וגם את הפרו בפעולה במים, שזה תענוג לצפות בהם גולשים ומתאמנים.

אריסרה מציעה עוד כל כך הרבה מבחינת גלישה. חופים, פוינטים, ריפים… הכל יש שם, מביץ' ברייקים נחמדים ועד שבירות פוינט חזקות. את שני הסשנים הכי מאתגרים שלי בטיול שהם גם היו בין הטובים אני חייבת ליוני ידיד, אלוף הארץ לשעבר. הוא גולש מדהים ומנוסה וכמובן חבר טוב. בשבילי זה היה מעולה לטייל בפורטוגל עם מישהו כמו יוני, הוא דחף אותי ונתן לי ביטחון להכנס לגלוש בחופים קשוחים שלא תכננתי להכנס בהם. סשן ראשון בקושוס, מבחינתי הגל הכי טוב בפורטוגל. רייט מושלם, פוינט ארוך, קיר עומד, גל חזק. הגל מאוד הזכיר לי את המלדיבים, ומה שהיה לי הכי מאתגר זה הכניסה והיציאה. יש סלעים וקיפודי ים שצריכים לתמרן ביניהם ובין הגלים. סשן שני בחוף שנקרא פדרה ברנקה, פוינט מושלם ללפט. הגל יחסית מהיר וכך גם הדרופ. אם לא עושים אותו מהר נפתחת לוע מלמטה שפשוט שואבת אותך. דווקא שם הכניסה והיציאה מאוד פשוטים. אפילו שהגל נשבר על סלע רדוד, אפשר לחתור שמאלה ולצאת דרך חול.

 

The Reef

 

מבחינת אווירה, אריסרה היא בדיוק המקום לגולשים. קודם כל היא ממש קטנה ואפשר להגיע למרכז מהר ולעשות הכל ברגל. (לא גלישה אלא להסתובב במרכז) היא מלאה במסעדות, בחנויות גלישה, בברים ובבתי קפה. הכל סובב וסביב גלישה. זה מורגש בכל עבר, אפילו בכניסה למסיבה יש מיתוג בענק של בילבונג. והקהל – בהתאם. מלא גולשים מכל העולם. מסעדות שאהבנו באריסרה – בום ויאגם (Bom Viagem) ופדרה דורה (Pedra Dura).

מאריסרה נסענו לגלוש בעוד מקומות מסביב. זה כיף שהכל יחסית קרוב, מרחק של 35-45 דקות לכיוון. כשנכנס סוול גבוהה באריסרה, ראינו שבקרקבלוס הוא נכנס יותר מתון אז נסענו לשם ותפסנו יומיים מהסרטים. עוד יום העברנו בחוף שנקרא קוסטה דה קפריקה (Cosata Da Caparica), קיבלנו עליו המון המלצות מחברים אבל לא הצלחנו לתפוס אותו ביום ממש טוב מבחינת גלישה. זו רצועת חוף ממש גדולה שמחולקת למספר חופים בעזרת שוברי גלים, חלק סגורים משני הכיוונים וחלק רק מצד אחד. החוף קרוב לליסבון ככה שאם הגלים לא טובים, אפשר ללכת להעביר כמה שעות בכיף בעיר.

כך העברנו 21 ימים במדינה קטנה, שופעת בגלים ומלאה באוכל טוב. במהלך חודש ספטמבר מזג האוויר היה טריקי, בעיר ובדרום היה חם אבל בעיירות הגלישה הקור כבר הורגש. גלשנו בהמון ימים אפורים או עם ערפל, אבל אז כשיוצאת השמש זה הכי כיף שיש. פורטוגל יפה, מלאה בגלים. פשוט להכנס לאוטו ולסוע. תמיד יש לאן. וכמו בכל מקום, כדי לתפוס ים טוב וגלים מושלמים, גם בפורטוגל צריך זמן (או מזל). היה לגמרי שווה להגיע לשם ולחוות את כל הגלים, החופים והטעמים החדשים.

 

 

האם את/ה מעל גיל 18?