One day wonder

מאת עמרי חצור חזרה

כשהגעתי לאילת ביום רביעי שעבר כדי לאמן את גולשי הרוח שאני מאמן כבר ידעתי מה הולך לקרות בים התיכון, סוואל מושלם עם רוחות מזרחיות עתיד היה ללטף את הים התיכון כבר ביום שישי ולהמשיך כל הדרך אל תחילת השבוע. זה משהוא שאנחנו לא רואים פה הרבה בארץ אבל החורף העכשווי כבר יצר כמה ימים מושלמים כאלה שבהם התנאים היו ממש קרובים לאוקיינוס. אז כשהגעתי לאילת ברביעי התחלתי לחשוב עם עצמי באיזה יום אצליח לגלוש וכבר בבוקר שלמחרת עלתה רוח דרומית באילת שהעלתה מספיק גלים כדי לזוז, אז אחרי העבודה הצלחתי לגנוב חצי שעה של קסם אילתי במים של הים האדום בלי חליפה כשהשמש שקעה לה בין ההרים וזה הטעין אותי. מספיק כדי להתעורר בבוקר של יום שישי ולהחרים מעצמי את הפלאפון כדי לא לראות את כל הסיפורים שלכם באינסטגרם.

כמובן שהחרם הזה לא החזיק יותר מכמה שעות ובצהריים של אותו שישי נשברתי ונחשפתי לגלים הכי יפים שראיתי בארץ בתקופה האחרונה. "קליפורניה בישראל" זה מה שהרגשתי מכל מה שצעק עלי בערוצים השונים "איך לא גלשת?!" והחיידק סימן לי שהוא גם לא רגוע ובכלל לא נינוח, הוא חייב לעלות ולרדת מגלים אמיתיים של ים ואני לא יכולתי שלא להסכים איתו.

 

 

אז ביום שבת כשיצאנו לטייל קצת במדבר כדי להרגיע את החושים אמרתי לטל ולשמטוב שגם גולשים גלים שמחר הולך להיות ים טוב, ים ששווה לעלות בשבילו והוספתי שאני יכול לגלוש רק עד השעה 11. שניהם אמרו שזה מענין והתחילו לבדוק את התחזית בפלאפון אי שם באמצע המדבר כדי לראות על מה אני מדבר ואותו דיבור הפך למאוד רציני אחרי שחזרנו מהטיול, נפתחה קבוצת וואטסאפ והוחלט על יציאה מאילת בשעה 4 לפנות בוקר במטרה אחת – לגלוש על גלים מושלמים.

מפה לשם איך שהוא מצאנו את עצמנו ב 4.20 בבוקר מתדלקים את הרכב אחרי שהספקנו לריב עם עצמנו אם באמת שווה לנסוע או לא בגלל טל שהסתכל על הגרף של המצוף ואמר שהוא לא לטובתנו, איך שהוא הוא הפיל את כל האחריות עלי ואמר שאני הבנאדם הכשיר ביותר להחליט אם לנסוע או לא ושכל התהילה או האכזבה יפלו על הכתפיים שלי.

 

 

וככה מצאתי את עצמי אומר לטל לקחת שלוק מהקפה שלו ולצאת לדרך, אחרי נסיעה של 3 וחצי שעות מלאות בצחוקים, זריחה והרבה נהיגה הגענו לאשקלון. בדקנו שני חופים תוך כדי שאנחנו מתלהבים מכיוון הרוח המזרחי ובסוף החלטנו להיכנס באחד מהם שבו הגל היה מספיק פתוח כדי להצטנר ומספיק מהיר כדי להתרגש מכל רגע שלו, עלינו על חליפות ונכנסנו לאחד הסשנים הכי טובים שהיו לי בזמן האחרון עם מלא זרם, מים כבדים וצינורות פתוחים לכל הכיוונים ביחד עם פחות מעשרה גולשים במים, פשוט שלמות במלוא תפארתה.

הייתי רעב לגלים ובכמעט שלוש שעות שהייתי במים ירדתי ועליתי מעשרות מהם שהרגיעו לי את הרעב עד שבשעה 11 יצאנו מהמים, פחות מחצי שעה אחרי כבר היינו באוטו בדרך חזרה בתזמון מושלם עם הרוח שהסתובבה למערבית שהתחזקה ובילבלה קצת את הים. אמרתי תודה ענקית לים, לגלים ולרגע המושלם הזה והתחלתי לנהוג חזרה לים האדום שאומנם לא היו בו גלים הפעם אבל כן היה בו אימון מאוד מענין להעביר לאותם גולשי רוח שאני מאמן.

 

האם את/ה מעל גיל 18?